רשות הטבע והגנים היא גוף ממשלתי שתפקידו להגן על הטבע, הנוף ואתרי המורשת בישראל

דיוקן הרשות - 2007
רשות הטבע והגנים היא גוף ממשלתי שתפקידו להגן על הטבע, הנוף ואתרי המורשת בישראל.
כדי למלא את תפקידה כראוי, פועלת רשות הטבע והגנים למען שלוש מטרות עיקריות:
1. שמירה על המגוון הביולוגי, המערכות האקולוגיות ונופי הארץ בגנים הלאומיים, בשמורות הטבע ובשטחים הפתוחים. 
2. שמירה על אתרי המורשת בגנים הלאומיים ובשמורות הטבע וטיפוחם למען קהל המבקרים. 
3. הסברה וחינוך לשמירה על ערכי טבע, נוף ומורשת לשם הגברת מודעות הציבור לנושאים אלה. 
רשות הטבע והגנים פועלת מכוחו של חוק גנים לאומיים ושמירת טבע, שאושר בכנסת באוגוסט 1963. על פי חוק זה קמו שתי רשויות ממשלתיות עצמאיות: רשות הגנים הלאומיים ורשות שמורות הטבע. שתי הרשויות אוחדו בשנת 1998 לרשות אחת – רשות הטבע והגנים (*כדי לפשט את הכתוב בחוברת נשתמש בכינוי "רשות הטבע והגנים", או בקיצור "הרשות", גם כאשר הכוונה לגוף שמירת טבע שפעל בעבר ואינו קיים כיום, אך התגלגל בצורה זו או אחרת להיות חלק מרשות הטבע והגנים של ימינו*). 
 
מבנה רשות הטבע והגנים
"הרשות" היא תאגיד הכפוף לשר להגנת הסביבה. מרבית תקציבה ממומן מהכנסותיה העצמיות, בעיקר מדמי כניסה לשמורות הטבע ולגנים הלאומיים. פעילות הרשות מאורגנת בחמישה מחוזות, כשלכל מחוז שליטה על שמורות הטבע, הגנים הלאומיים ומגוון ערכי הטבע שבאזורו. (לעץ מבנה הרשות).
 
הישגים חשובים
למרות הבעיות הקשות שישראל ניצבת בפניהן ולמרות המחסור במשאבי קרקע ומים, השיגה "הרשות" הישגים חסרי תקדים: עד כה הוכרזו בישראל 190 שמורות טבע ו-66 גנים לאומיים, המשתרעים על כ-20 אחוזים משטחה של המדינה. יחד עם זאת, אנשי "הרשות" אינם נחים על זרי הדפנה. באמתחתם מונחות יותר מ-200 הצעות לשמורות טבע ולגנים לאומיים, הנמצאים בשלבים שונים של תהליכי הכרזה.
 
רק בישראל
ישראל ניחנה במגוון נדיר של נופים, סוגי אקלים וערכי טבע. ישראל, למרות ממדיה הזעירים, יכולה להתפאר בפסגת חרמון מושלגת בחורף, בנופים ירוקים של חורש ים-תיכוני, בנופי ביצה ובחבל מדברי נרחב. תופעות טבע מיוחדות במינן הן בקעת ים המלח – המקום היבשתי הנמוך בעולם, ומכתשי הנגב – המייצגים גם הם תופעה שמתקיימת אצלנו בזכות צירוף מקרים נדיר של תהליכים הקשורים לאופי המסלע, לאירועים גיאולוגיים ולשינויי אקלים. 
 
מגוון סוגי האקלים ובתי הגידול תורמים תרומה נכבדה למגוון המינים בארצנו. מגוון בתי הגידול נובע ממיקומה הגיאוגרפי של ישראל - נקודת המפגש של שלוש יבשות. בארץ נפגשים מיני צמחים ובעלי חיים שמקורם באירופה, באפריקה ובאסיה. בישראל מוכרים כיום לא פחות מ-26 מיני דגים של מים מתוקים, 6 מינים של דו-חיים, כ-90 מיני זוחלים, יותר מ-500 מיני עופות וכ-90 מינים של יונקים. 
 
בארץ צומחים כ-2,400 מינים של צמחים עילאיים, מגוון אדיר לארץ כה קטנה. יותר ממאה מיני צמחים הם אנדמיים, כלומר, הם מתקיימים בישראל לבדה ולא בשום מקום אחר בעולם. לשם השוואה, בבריטניה כולה, הגדולה פי 10 מישראל, צומחים רק 1,750 מיני צמחים.
 
ישראל היא מקום מיוחד במינו גם מבחינת תרומתו לתרבות העולם. מאז שחר ההיסטוריה הותירו את חותמן בארץ תרבויות רבות. בארץ ישראל התפתחה האמונה באל אחד ובתחומה נמצאים מקומות קדושים רבים ליהדות, לנצרות, לאסלאם ולדתות אחרות. 
 
שומרים על הטבע
עד לעידן המודרני נשמר על פי רוב איזון בין פעילות האדם לעולם הצומח ולעולם החי בארץ. אך בעידן המודרני, בגלל הכשרת שטחים לחקלאות, ציד בלתי מבוקר ופיתוח יישובים, נפגעו פגיעה קשה החורשים והיערות, הנופים ובעלי חיים. במאה ה-19 עוד שוטטו ברחבי הארץ בעלי חיים כגון הדוב הסורי, אייל הכרמל וברדלס, אך הנשק החם הכחיד אותם לגמרי עוד לפני קום המדינה. רק לאחר שבשנת 1955 נחקק חוק הגנת חיות הבר, החוק הראשון במדינת ישראל למען שמירה על הטבע, נוצרו התנאים לשמירה על בעלי חיים מפני הכחדה. 
 
השבה אל הטבע
רשות הטבע והגנים משקיעה משאבים רבים באישוש בעלי חיים ששרדו בארץ, ובהשבתם אל הטבע של מינים שנכחדו מהארץ. לצורך כך הקימה "הרשות" שני מרכזי רבייה, בערבה ובכרמל. בחי בר כרמל מגדלים מינים שמקורם במזרח התיכון, ואילו חי בר יטבתה מיועד למינים שמקורם באסיה ובאפריקה. עד כה הצליחה "הרשות" בהשבת פראים, יחמורים, איילי כרמל וראמים לבנים אל הטבע הישראלי. ראמי סהרה, שנולדו בחי בר יטבתה, נתרמו לגאנה והושבו לסביבתם הטבעית שבאפריקה. 
 
עשב השדה
רשות הטבע והגנים פועלת במגוון תחומים כדי לשמור על מגוון מיני הצמחים בישראל, כגון חינוך למניעת קטיף פרחי בר, אכיפת החוקים האוסרים על סחר בצמחי בר, אכיפת פקודת היערות המגנה על עצי הבר בישראל ומניעה של קטיף בלתי חוקי של צמחי תבלין. 
 
הגנה על חיות הבר
כל החיות בישראל מוגנות על פי חוק ואסור לצוד אותן, אלא אם הן נחשבות למזיקות והוכרזו כחיית ציד. הציד מותר בהתאם לתקנות להגנת חיות הבר, המתעדכנות מדי פעם בפעם על פי המציאות המשתנה. הציד מותר רק באמצעים מוגדרים. אמנם יש המתנגדים עקרונית לציד, אך יש לזכור שציד מבוקר הוא אמצעי ממשקי לוויסות אוכלוסיות, המונע "התפרצות" אוכלוסיות של בעלי חיים והפיכתם למזיקים, ובכך גם מונע שימוש בהרעלות כנגדם. בשמורות טבע, כמובן, אין לפגוע כלל בחיות בר.
 
מים חיים
ניצול מקורות המים בישראל הביא לכך שמכלל נופי המים שבהם התברכה ישראל נותרו רק שלושה אחוזים(!), שהם 8,500 דונם בלבד. בר?כת הנופרים שבמקורות הירקון ושמורת עין אפק הן דוגמאות לבתי גידול לחים שניצלו מהכחדה מוחלטת. בשמורות אחרות חפרה "הרשות" בריכות מים והרחיבה שטחי מים ואחו לח.
 
זכות הטבע למים
רשות הטבע והגנים, יחד עם אגף מים ונחלים במשרד לאיכות הסביבה וגורמים נוספים, הכינה תכנית הקצאות מים מיוחדות לטבע למען הנחלים ולמען בתי הגידול הלחים. בשנת 2003 נכתב בפעם הראשונה מסמך רשמי – "זכות הטבע למים" - שאומד את כמויות המים הדרושות לקיום ערכי הטבע בבתי הגידול הלחים בישראל. מהמסמך אנו למדים שהרוב המכריע של המים שלהם נזקקים בתי הגידול הלחים כדי לשמר את מגוון המינים בהם, יעמדו שוב לרשות האדם לאחר שזרמו בנחלים. 
 
הצלת החי בבתי הגידול הלחים
בעקבות פעילות "הרשות" לאישוש מקווי המים ניצלו מינים של בעל חיים שנידונו לכליה. לבנון הירקון, למשל, שהוא דג אנדמי שחי בעבר במקווי המים של מישור החוף, נכחד מן הטבע. בשיתוף עם המחלקה לזואולוגיה באוניברסיטת תל אביב ועם רשות נחל הירקון, הושב הדג לנחלי החוף. זהו הישג בקנה מידה בינלאומי. 
 
החוף והים
חופי מפרץ אילת
מפרץ אילת הוא הקצה הצפוני של עולם שוניות האלמוגים הטרופי, עולם של דגים ססגוניים ובעלי חיים נדירים. מתוך 11 קילומטרים של חוף במפרץ אילת, שנמצאים בתחום ישראל, הוכרזו 1,200 מטרים כשמורת טבע. כל ערכי הטבע במפרץ הוכרזו כמוגנים. שמורת טבע חוף האלמוגים באילת הייתה אחת משמורות הטבע הראשונות שהוכרזו בישראל. 
 
חופי הים התיכון
לאחרונה, בעקבות הסכנה להיעלמות בתי הגידול במישור החוף, גברה ההכרה בחשיבות ההכרזה על שמורות גם בחוף הים התיכון. שמורות החוף הפזורות לאורך 190 הקילומטרים של חופי הים בתיכון בישראל משמרות את עולם החי והצומח של בית גידול מיוחד זה. כעשרה גנים לאומיים שומרים על מורשת ערי החוף הקדומות, ביניהן קיסריה, אפולוניה ואשקלון. 
 
שמירה על הים הפתוח
מאמצי "הרשות" מכוונים גם אל שמירת הטבע בים הפתוח. במרחב הימי של ישראל אותרו כ-16 שמורות ימיות, שתיים מהן מוכרזות. פקחים ימיים, המצוידים בסירות, מפקחים על השמורות הימיות כדי למנוע זיהום ופגיעה בבעלי החיים הימיים. 
 
שמירת הנוף
שמורות הטבע נועדו לשמר את מגוון נופי הארץ במצבם הטבעי ככל האפשר. החוק מגדיר שמורת טבע כ"שטח שבו נשמרים חי, צומח, קרקע, מערות, או מים, שיש בהם עניין של מדע או חינוך מפני שינויים בלתי רצויים במראם, בהרכבם הביולוגי או במהלך התפתחותם". ואמנם, שמורות הטבע מבקשות לשמר את כל מרכיביו של הנוף: המסלע, הקרקעות שמתפתחות במקום, חברות הצומח, אוכלוסיות בעלי החיים והאתרים הארכיאולוגיים שבו. 
שמורות הטבע אינן משמרות רק נופים שנחשבים "יפים" בעיני הציבור. כל נוף שיש לו ייחוד ומאפיינים משלו זכאי להתקיים: החורש והיער, הביצה ודיונת החול, בריכת החורף ומצוק סלע. 
 
מעורבות בתחום שימור הנוף
כדי לעמוד במשימה, מעורבים אנשי רשות הטבע והגנים לא רק בפיקוח על הנעשה בשטח, אלא כבר בשלבי התכנון של פעולות יזומות. פקחי "הרשות" מעורבים בקבלת החלטות של ועדות התכנון המחוזיות והארציות והם מייצגים את מדיניות "הרשות" בנושאי שימור הסביבה. "הרשות" פועלת להגנה על ערכי טבע ומרקמי נוף איכותיים במטרה למזער נזק של פעולות פיתוח.
 
שיקום של עבודות פיתוח ותשתית 
עבודות פיתוח רבות, כגון סלילת כבישים, כריית חומר ממחצבות והקמת מבנים, משנים את נופי הארץ. רשות הטבע והגנים משקיעה משאבים רבים במזעור הנזק הנגרם מעבודות אלה ובשיקום נופים שנפגעו. ב"רשות" עובדים פקחי תשתית, שתפקידם ללוות את פעולות גופי פיתוח התשתיות ארציים כמו חברת החשמל והחברה הלאומית לדרכים, ולוודא שהעבודות תתבצענה כך שהנזק הסביבתי יהיה קטן ככל האפשר. 
 
שמירה על השטחים הפתוחים
ישראל היא אחת המדינות הקטנות והצפופות בעולם. הריבוי הטבעי הגבוה והביקוש לשטח למטרות בינוי ופיתוח, עולה בהתמדה וגורם להפחתה מתמדת בשיעורם של השטחים הטבעיים והפתוחים. רשות הטבע והגנים חברה לגופים אחרים ליצירת קואליציה הפועלת במסגרת ''פרויקט השטחים הפתוחים''. הקואליציה נוקטת מגוון רחב של פעולות בתחומי תכנון, כלכלה, משפט והסברה לבניית מעטפת הגנה נוספת וטובה לשטחים הפתוחים, שתביא לשמירתם לטובת הדורות הבאים. 
 
לשמור על עבר מפואר
האתרים ההיסטוריים והארכיאולוגיים בישראל הם נכסים בני מאות ואלפי שנים, ועליהם מושתתת התרבות שלנו. רשות הטבע והגנים רואה בשמירה על נכסים אלה חשיבות עליונה. לכל החלטה באשר לשינוי במצבם של האתרים האלה, כגון מצדה, בית שערים ומגידו, יש משמעות והשפעה על הדורות הבאים, שכן אלה האתרים שבהם תושבי ישראל ואורחים מחו"ל באים להכיר את תולדות הארץ ותרבותה. לפיכך, "הרשות" מקפידה לשמור על האתרים הארכיאולוגיים שבתחומי הגנים הלאומיים ושמורות הטבע, על פי כללי האתיקה המקצועית והאמנות הבינלאומיות, ודואגת להגן על השטחים הנופיים שמסביבם כדי לשמר את "זירת הסיפור" ההיסטורי ואת הקשר שבין האתר לסביבתו.
 
הגנים הלאומיים ושמורת הטבע פותחים את שעריהם לסקר ומחקר של ארכיאולוגים מוסמכים, החופרים וחושפים ממצאים מרתקים מעברה של הארץ. אגף ארכיאולוגיה ומורשת של "הרשות" מפקח על אתרי העתיקות האלה ופועל לשימור הממצאים שנחשפו ולהצגתם בצורה נאותה. 
 
אתרי מורשת עולמית בישראל
בשנת 1972 אימץ אונסק"ו – ארגון האו"ם לחינוך, תרבות ומדע - אמנה להגנה על מורשת תרבות וטבע עולמיים. אונסק"ו מבקש, באמצעות אמנה זו, להגדיר ולשמר אתרי טבע ותרבות בעלי ערך עולמי. הכרזה על אתר מורשת עולמית היא זכות גדולה המקנה יוקרה והשתייכות למועדון בינלאומי של שוחרי תרבות וטבע. יחד עם זאת, ההשתייכות למועדון המכובד מחייבת את הגופים המחזיקים באתרים המוכרזים להגן עליהם ועל סביבתם בהתאם לכללי האמנה, ולשמור עליהם למען הדורות הבאים. 
 
רשות הטבע והגנים משקיעה משאבים רבים כדי להביא את אונסק"ו להכריז על אתרים בישראל כאתרי מורשת עולמית. מאמצים אלה נשאו פרי. בשנת 2002 הכריזה אונסק"ו על מצדה כאתר מורשת עולמית, ובשנת 2005 הוכרזו "התלים המקראיים - מגידו, חצור, באר שבע" – כולם גנים לאומיים. שנה לאחר מכן הוכרזו "דרך הבשמים וערי המדבר בנגב", שבמסגרתן גן לאומי עבדת, גן לאומי שבטה, גן לאומי חלוצה וגן לאומי ממשית. 
 
ברשות הטבע והגנים שוקדים על הכרזתם של אתרים נוספים, ביניהם השער הכנעני בתל דן (הנחשב לשער המקושת הקדום ביותר שנשמר בעולם), גן לאומי בית שאן, וכן עמק החולה כאתר בעל חשיבות עולמית לנדידת ציפורים.
 
הכלים לשמירה על הטבע והמורשת
 
סקרים ומחקרים 
הרשות עורכת מחקרים וסקרים באופן שוטף כדי לנטר את אוכלוסיות בעלי החיים והצמחים בארץ כולה. מדי שנה נערכות ספירות להערכת מצב אוכלוסיות הצבאים, עופות מים, עופות דורסים ובעלי חיים אחרים, על פי תכניות ארוכות טווח. אנשי השדה דוגמים חלקות שדה כדי לתעד את מצב הצמחייה. בשמורת עדולם הקימה "הרשות" תחנה למחקר אקולוגי ארוך טווח, הקשורה לרשת תחנות בינלאומית. 
 
אכיפה 
מערך האכיפה של "הרשות" כולל פקחים בשטח ומחלקה משפטית. הפקחים הם "העיניים" של רשות הטבע והגנים. כל פקח אחראי על אזור מסוים והוא מוודא שכל הגורמים הפועלים בשטח, ממלכתיים ופרטיים, כולל הציבור הרחב, ממלאים אחר הוראות החוק ואינם פוגעים בטבע. לפקחים יש סמכויות שיטור בכל הקשור לעבירות של פגיעה בטבע ובמורשת. לפקחים נתונה הסמכות לרשום דוחות ולהביא לדין את הפוגעים בערכי הטבע והמורשת בשמורות ובגנים הלאומיים.
 
זרוע נוספת של "הרשות" היא הסיירת הירוקה (היחידה לפיקוח על השטחים הפתוחים). הסיירת הירוקה אחראית, בין היתר, למנוע פגיעה והשתלטות לא חוקית על שטחי המדינה ושטחים פתוחים.
 
חינוך והסברה 
המחוקק היה מודע היטב לחשיבות החינוך לנושאי הטבע, הנוף והמורשת וראה את קידומו כאחד מתפקידיה העיקריים של רשות הטבע והגנים: "ליזום, לקיים ולעודד פעולות חינוך, הסברה והדרכה בתחומי שמורת הטבע, וערכי הטבע והמורשת..."
גם בחזון הרשות התייחסו לחינוך: "להוות גוף המחנך לאהבת הארץ, ערכיה ומורשתה, למען תושבי ישראל והעולם, היום ובדורות הבאים".
לקיום החוק, למימוש החזון והשגת מטרותיו, הקימה רשות הטבע והגנים 15 מרכזי חינוך, בהם מודרכים מידי שנה כ-200,000 ילדים מרקעים שונים.
פעילות המרכזים מופנית לתלמידים ולבני נוער כמו גם למנהלים ולמורים, לרכזי טיולים, למורי דרך ולחניכי הקורסים הפיקודיים של צה"ל, המשמשים סוכני שינוי ומעבירי מסר.
 
גן שמור 
בישראל נותרו שטחים לא מעטים שבהם נשמרו ערכי טבע ומורשת חשובים. "הרשות" מאתרת שטחים אלה, מתעדת את מצאי הצמחייה, בעלי החיים ואתרי המורשת שקיימים בהם, ופועלת לקידום הכרזת אזורים אלה כשמורות טבע וכגנים לאומיים מוכרזים. הליך הכרזה של שמורת טבע, או גן לאומי, הוא עניין מורכב, שנמשך לעתים שנים רבות. 
 
השמורות והגנים של כולנו
רשות הטבע והגנים מפתחת בצורה מבוקרת אזורים בשמורות ובגנים לביקור הקהל, כדי שהציבור יוכל ללמוד בהם, ליהנות מיופיים ולהכיר בערכם. "הרשות" מכשירה את אתרי המורשת לביקור, משלטת אותם, מתקינה בהם שירותים ומנגישה אתרים לנכים (במקום שהדבר עולה בקנה אחד עם שמירת הטבע וערכי המורשת).
 
עמותות "קרן היעל" וה"חי בר"
"קרן היעל" וה"חי בר" הן עמותות ללא מטרות רווח שהוקמו במטרה להגן על הטבע, הנוף והמורשת בישראל, העמותות פועלות בשיתוף עם רשות הטבע והגנים על מנת להגשים מטרות אלו. 
העמותות מעורבות בפרויקטים שונים בתחום שמירת הטבע והמורשת, כגון:
 חינוך, הכשרה והסברה בתחום שמירת הטבע והמורשת בישראל.
 שימור ושחזור אתרי מורשת דוגמת מצדה, בית שאן וציפורי.
 השבה ושיקום של אוכלוסיות חיות בר וצומח, כמו צבאים, יעלים, נשרים ועצי שיטה.
 שיקום בתי גידול כגון שמורת החולה, חולות מישור החוף ופארק הרמון. 
 
העמותות פועלות לגיוס תרומות בארץ ובחו"ל, יוזמות אירועי תרבות ופעילות ציבורית על מנת לעורר מודעות בקרב מקבלי החלטות לנושאי טבע ומורשת בישראל. האסיפה הכללית של העמותות כוללת כ-50 חברים המייצגים את כל גווני הקשת הפוליטית והחברתית בישראל, ביניהם אנשי מדע, כלכלה, אנשי ציבור ואנשים מהשורה החדורים בתחושת שליחות עמוקה בהתנדבותם למען מטרות העמותה.
הדפסה

 
משרד החקלאות ופיתוח הכפר      רשות הטבע והגנים      רשות ניקוז גליל מערבי      קרן קיימת לישראל      מועצה מקומית שעב      הוועדה לשבילי ישראל     
שביל שותפות 2000